<h1>ראב"ן סימן קס"ט</h1>
<h2>דף כו.</h2>
ותפילת המנחה עד הערב ותפילת המוספין כל היום ומיהו היו לפניו ב' תפילות של מוספין ושל מנחה מתפלל של מנחה קודם ואחר כך של מוספין [כח.].
<h2>דף כז:</h2>
ותפלת הערב כל הלילה ורשות היא כר' יהושע ורבן גמליאל אמר חובה ומפרש בירושלמי התקינו לסמוך גאולה לתפילת ערבית משום כבודו דרבן גמליאל שהוא נשיא עשו לתפילת ערבית כאילו היא חובה ומדלא תקינו קדושה בתפילת ערבית כמו בשחרית ובשאר תפילות ש"מ שהוא רשות כר' יהושע, ואפי' בערב שבת שתיקנו לש"צ לומר ברכה אחת מעין שבע לא תיקנו לומר קדושה דרשות היא. מצאתי, תנו רבנן מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע א"ל ר' תפילת ערבית רשות או חובה וכו' [פר"ח] נקטינן מרבותינו שמה שאמר ר' יהושע רשות (פר"ח) במקום שלא נהגו להתפלל כלל ואותו תלמיד הוא שלא דיקדק וכששאל רבן גמליאל כלום יש אדם חולק בדבר זה השיבו ר' יהושע לאו מפני שהיה אומר בדעתו שגם רבן גמליאל מודה שהיא רשות וכיון ששמע שהורה לחובה חזר בו וסמך בזה שאמרו אם באין אנו לדון אחר רבן גמליאל צריכין אנו לדון אחר כל ב"ד שעמד מימות משה, ולא עוד אלא שר' יהושע לא הורה רשות אלא במקום שלא נהגו להתפלל תפילת הערבית [כלל, ולפיכך אמר רבי יהושע שלא אמר שהוא רשות, וח"ו שכפר כי ב]דעתו אמר שלא אמרתי לו [שהיא] רשות לגמרי אפי' במקום שנהגו, כי דכ"ע במקום שנהגו (שלא לעשות כלל) [נעשית עליהן חובה] והתלמיד הוא שלא דיקדק, (עליהן חובה), והאידנא פשט דבר זה ונהגו כל ישראל ונעשית חובה דהא רב דאסיק לקמן (ולפי' א"ר יהושע שלא אמר שהוא רשות) אם טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החדש (רשות ח"ו שכפ' בו שלא על) בלילה אלא ביום ש"מ דאי טעה בזולתי ר"ח כגון בשבתות ויו"ט מחזירין אותו כמו בתפילת חובה.
